חברי/ות סגל יהודיים/ות בקנדה נגד אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA)
אנו, חברי/ות סגל יהודיים/ות באוניברסיטאות ובמכללות ברחבי קנדה, כותבים/ות בדאגה עמוקה נוכח מקרי התערבות בקמפוסים שלנו בעת האחרונה בנוגע לישראל ופלסטין. המאבק בגזענות בשלל מופעיה, ובכלל זה אנטישמיות, הוא חיוני בצומת היסטורי זה. רבים/ות מאיתנו החתומים/ות על מכתב זה חולקים/ות היסטוריה משפחתית שהשואה עיצבה באופן עמוק ואינטימי. אנו כותבים/ות מתוך מחוייבות עזה לצדק, שעבור חלקנו הינו חיוני לחיים יהודיים מוסריים.
אנו מצרפים/ות את קולנו לתנועה בינלאומית גדלה של חוקרים/ות יהודיים/ות בתביעה שמדיניות אוניברסיטאית למאבק באנטישמיות לא תשמש להשתקת ביקורות לגיטימיות על מדינת ישראל, או הזכות להתייצב בסולידריות עם העם הפלסטיני. אנו מכירים/ות בתנועת החרם, מניעת ההשקעות והעיצומים (BDS) כצורת מחאה בלתי-אלימה ולגיטימית. אף שלא כולנו תומכים/ות בתנועת החרם, אנו מתנגדים/ות להקבלה בין תמיכה בחרם ואנטישמיות. בה בעת, אנו רואים/ות בדאגה עמוקה את הצמיחה בשנים האחרונות בפעולות בעלות סממנים אנטישמיים מובהקים ומוכרים עד כאב.
אנו מודאגים/ות במיוחד ממסע השדלנות הנוכחי בקמפוסים שלנו למען אימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA). הגדרה זו מציעה מסגרת עמומה באופן מדאיג של אנטישמיות כ”תפיסות מסוימות של יהודים, העלולות להתבטא כשנאה כלפי יהודים” ושעלולות להיות “מופנות כלפי יחידים, יהודיים או לא-יהודיי, ו/או נגד רכושם.” הבעיה העיקרית היא שההגדרה כרוכה בשורת דוגמאות, שרבות מהן אינן אלא ביקורת על מדינת ישראל. מסיבה זו, ביקורת רבה הופנתה כלפי הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA. לא רק שההגדרה לוקה בתפיסה מהותנית של זהות, תרבות, ותיאולוגיה יהודית, אלא שהיא מזהה יהודיות ויהדות עם מדינת ישראל – ובכך מוחקת הלכה למעשה דורות של דיונים ומחלוקות בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם, לרבות בישראל. סוגיה זו מקבלת משנה דחיפות נוכח השימוש שנעשה בהגדרת העבודה של IHRA לצורך התערבות במשילות ובחיים הסטודנטיאליים באוניברסיטאות קנדיות. הגדרת העבודה של IHRA מסיטה את תשומת הלב מתופעות של גזענות אנטי-יהודית, ומאיימת להשתיק ביקורת לגיטימית על הפרות בוטות של החוק הבינלאומי ושלילת זכויות האדם וזכויותיהם הפוליטיות של הפלסטינים בידי מדינת ישראל.
בקמפוסים בהם אומצה הגדרה זו היא משמשת להפחדה ואף להשתקת פעילותם של איגודים מקצועיים, קבוצות סטודנטיאליות, מחלקות אקדמיות, ואגודות חברי סגל המחוייבים לחירות, צדק ושוויון לפלסטינים. שלל אירגונים יהודיים בינלאומיים כבר התריעו על כך. לדוגמה, הקרן החדשה לישראל בקנדה הסירה לאחרונה את תמיכתה בהגדרת עבודה לאנטישמיות של IHRA. זאת ועוד, המועצה האקדמית של יוניברסיטי קולג’ לונדון (UCL) ייעצה לאוניברסיטה לאמץ הגדרה חלופית לאנטישמיות ולסגת מאימוץ הדגם של IHRA. המועצה האקדמית של UCL הצטרפה בכך למקהלה גוברת של קולות, כולל למעלה מ-500 אקדמאים/ות קנדיים/ות ושלל הצהרות מאת אקדמאים/ות יהודיים/ות וישראליים/ות, אקדמאים/ות בריטיים/ות אזרחי/ות ישראל, ומומחים/ות להיסטוריה יהודית ולחקר השואה, המתנגדים/ות לאימוץ הגדרת העבודה לאנטישמיות של IHRA.
אנו מודעים/ות לקיומה של מחלוקת רצינית ולעתים קשה בקמפוסים שלנו לגבי אנטישמיות והקשר בינה לבין ביקורת על מדינת ישראל. לא ניתן לפתור מחלוקות אלו באמצעות כפייתה מגבוה של הגדרה. אם אימוץ ההגדרה של IHRA נועדה להשתיק עימותים עתידיים בנוגע לגבולות הלגיטימיות של ביקורת על מדינת ישראל, הרי שהדבר נועד לכישלון. כישלון זה ניכר כבר במוסדות אקדמיים רבים.
אימוצה של מסגרת לקויה מיסודה לשם המאבק באנטישמיות מנוגד במהותו למחוייבות לצדק ולסובלנות שניצבת בלב הצהרות העקרונות של אוניברסיטאות רבות. החופש לבקר את מדיניותה ופעילויותיה של כל מדינה בלא יוצא מן הכלל, ובכלל זה מדינת ישראל, הוא תנאי הכרחי למחקר, למידה, והשכלה אחראיים. אנו מאמינים/ות כי חופש זה הינו מרכזי גם לבניית אקדמיה צודקת יותר.